מדריך קנייה ל-PS1: איזה דגם של PlayStation 1 הכי מתאים לכם?
פורסם ב-20.8.2026
מדריך קנייה ל-PS1: איזה דגם של PlayStation 1 הכי מתאים לכם?
ניווט בין עשרות הדגמים השונים של קונסולות PlayStation 1 שיצאו בין השנים 1995 ל-2006 יכול להרגיש כמו שדה מוקשים של עיניות לייזר תקולות וחיבורים חסרים. מדריך הקנייה ל-PS1 המקיף הזה מפרק את כל גרסאות החומרה העיקריות, ומפריד בין סוסי העבודה האמינים לבין פריטי אספנות שמתאימים לתצוגה בלבד. תלמדו בדיוק איך לזהות את דגם ה-PS1 הטוב ביותר עבור הסט-אפ שלכם, איך לזהות משחקים מקוריים, ומהן הדרכים הקלות ביותר לעקוף נעילת אזורים (Region Lock).
הדגם השמן המקורי מול ה-PSone Slim: עיצוב ושיקולים פרקטיים
בעת קניית PS1 משומש, ההחלטה הגדולה הראשונה שלכם היא בחירה בין המארז האפור הקלאסי לבין ה-PSone הלבן והממוזער. ה-PlayStation השמן המקורי מגיע עם ספק כוח פנימי, מה שנוח מאוד לסידור כבלים אך מייצר חום פנימי שעלול לשחוק רכיבים סמוכים לאורך עשרות שנות שימוש. דגמים שמנים מתחילת ואמצע תקופת הייצור כוללים גם יציאה טורית (Serial Port) למשחק מרובה משתתפים באמצעות כבל קישור, ויציאת Parallel I/O המוסתרת מאחורי מכסה פלסטיק בגב המכשיר.
החיבור המקבילי (Parallel Port) הוא יתרון עצום בחומרה המקורית. הוא מאפשר לחבר מחסניות צ'יטים כמו Action Replay או GameShark, שחיוניות לפתיחת הקונסולה למשחקים מכל האזורים ללא צורך בהלחמה. חשוב מכך, אמולטורים מודרניים לכונן אופטי (ODE) כמו ה-PSIO מתחברים ישירות לפורט זה, ומאפשרים לטעון גיבויי משחקים מכרטיס SD תוך שמירה על כונן ה-CD המקורי שלם ומתפקד.
לעומת זאת, ההבדלים ב-PSone Slim נועדו בעיקר לייעל ולפשט את המכשיר. ה-PSone, שהושק בשנת 2000 תחת מספר הדגם SCPH-102 באזורי PAL, מעביר את ספק הכוח לשנאי חיצוני, מה שמפחית דרסטית את החום הפנימי. Sony הסירה לחלוטין את החיבורים הטוריים והמקביליים כדי להקטין את לוח האם, ובכך ויתרה על תאימות למחסניות צ'יטים ול-ODE בחיבור ישיר (Plug-and-Play). עם זאת, ה-PSone מתגאה במכלול לייזר עמיד במיוחד ובמבנה קומפקטי בהרבה. אם אתם פשוט רוצים לשחק בדיסקים מקוריים על גבי חומרה מקורית מבלי לתפוס מקום על המדף, ה-PSone הוא בחירה פנטסטית ואמינה ביותר.
פענוח גרסאות החומרה של ה-PS1 ואמינות הלייזר
Sony ביצעה שינויים פנימיים מקיפים ב-PlayStation מספר פעמים במהלך שנות ייצורו כדי להוזיל את עלויות הייצור ולתקן פגמי תכנון בולטים. הבנת גרסאות החומרה של ה-PS1 היא קריטית, שכן מספר הדגם המוטבע על המדבקה התחתונה מעיד בדיוק לאיזו חוויה עליכם לצפות.
יחידות אירופאיות מוקדמות, במיוחד מסדרת SCPH-1002, סובלות מפגם תכנוני ידוע לשמצה. Sony מיקמה את מכלול הלייזר ישירות לצד ספק הכוח הפנימי. החום המתמשך עיוות את מסילות הפלסטיק של תושבת הלייזר, מה שגרם לעדשה לצאת מאיפוס. זו הסיבה העיקרית לכך שקונסולות מוקדמות מפורסמות בכך שהן נתקעות במהלך סרטוני מעבר (FMV) או מסרבות לטעון משחקים אלא אם הופכים אותן על ראשן.
עד ש-Sony שחררה את הדגמים SCPH-5502, SCPH-7002 ו-SCPH-9002, היא כבר העבירה לחלוטין את מכלול הלייזר הרחק מספק הכוח ושדרגה את מנגנון התושבת לחלקי מתכת יצוקים. ה-SCPH-7502 וה-SCPH-9002 נחשבים בקרב רבים לדגמים השמנים האמינים ביותר למשחק יומיומי, ומציעים לוחות אם פשוטים יותר וכוננים עמידים במיוחד. אם אתם מחפשים קונסולה שמנה, היחידות המאוחרות יותר מסדרות SCPH-7000 ו-9000 הן ההימור הבטוח ביותר כדי להימנע מביצוע החלפת לייזר ל-PS1 מיד לאחר הקנייה.
| סדרת דגמים (PAL) | תקופת השקה | חיבורים אחוריים כלולים | אמינות הלייזר | השורה התחתונה |
|---|---|---|---|---|
| SCPH-1002 | 1995 - 1996 | A/V, Serial, Parallel, RCA | גרועה מאוד | מומלץ להימנע למשחק יומיומי; נוטה לעיוותי חום וקפיצות. |
| SCPH-5502 | 1997 | A/V, Serial, Parallel | ממוצעת | פשרה טובה; הלייזר הורחק מספק הכוח. |
| SCPH-7002 / 7502 | 1998 - 1999 | A/V, Serial, Parallel | טובה | דגם ה-PS1 הטוב ביותר לחובבי הדגם השמן; לייזר מעולה ויציאת Parallel. |
| SCPH-9002 | 1999 - 2000 | A/V, Serial | טובה מאוד | אמין ביותר, אך חסר את יציאת ה-Parallel למחסניות צ'יטים. |
| SCPH-102 (PSone) | 2000 - 2006 | A/V | מצוינת | כונן הדיסקים האמין ביותר, אך ללא יציאות הרחבה כלל. |
מיתוס האודיופילים: האם דגם ה-SCPH-1002 באמת איכותי יותר?
אם תקדישו זמן לקריאה על דגמי PlayStation המוקדמים, תיתקלו בהכרח באגדה סביב קונסולת ה-SCPH-1002 לאודיופילים. דגם ספציפי זה מתקופת ההשקה כולל חיבורי אודיו RCA ייעודיים בצבעי אדום ולבן בגב המכשיר, לצד חיבור ה-Multi-out הסטנדרטי. מבפנים, הוא משתמש בשבב DAC איכותי מתוצרת Asahi Kasei Microsystems (AKM), מה שהצית שמועה עיקשת לפיה קונסולת המשחקים הזולה הזו מתחרה בנגני תקליטורים שעולים אלפי פאונדים.
האמת מורכבת בהרבה. בעוד ששבב האודיו של AKM אכן מעולה, אופן המימוש של מעגל יציאת השמע בלוח האם של ה-SCPH-1002 לוקה בחסר בכל הנוגע לסינון תדרים נמוכים (Low-pass filtering) נאות. התוצאה היא פרופיל שמע שנשמע מודגש ובהיר במיוחד, שמאזינים רבים מפרשים בטעות כאיכות צליל גבוהה יותר (Fidelity). בפועל, הצליל פשוט נטול עיבוד ומעט צורם, ולא בהכרח ברמה אודיופילית אמיתית.
חיפוש אחר ה-SCPH-1002 בשל יכולות האודיו שלו הוא בדרך כלל רעיון רע עבור גיימרים של רטרו. מיקומו הגרוע של הלייזר אומר שקניית דגם 1002 שלא עבר שינוי תסתיים לרוב בקונסולה שאינה מסוגלת לקרוא דיסקים בלי לקפוץ. אלא אם כן אתם מתכננים לרוקן את כונן הדיסקים לחלוטין ולהתקין ODE כמו ה-XStation, הבדלי השמע המזעריים אינם שווים את חוסר האמינות המשמעותי של החומרה.
PAL מול NTSC והתגברות על נעילת אזורים
הטרגדיה הגדולה של הגיימינג הנוסטלגי באירופה היא תקן ה-50Hz. מכיוון שטלוויזיות CRT אירופאיות ישנות פעלו בתדר של 50Hz בהשוואה לתקן ה-60Hz בצפון אמריקה וביפן, קונסולות PlayStation בתקן PAL מוציאות אות וידאו איטי יותר. כתוצאה מכך, משחקי PAL רבים רצים בכ-17 אחוזים לאט יותר ממקביליהם ב-NTSC, וכוללים שוליים שחורים עבים הדחוסים בחלק העליון והתחתון של המסך.
הבנת ההבדלים בין PS1 בתקן PAL לבין NTSC היא קריטית אם ברצונכם לחוות את המשחקים כפי שהמפתחים התכוונו. גרסאות PAL לא מותאמות של משחקים כמו Tekken 3 או Final Fantasy VII מרגישות איטיות וכבדות בהשוואה לגרסאות ה-NTSC-U (צפון אמריקה) או NTSC-J (יפן). כדי לשחק ביבוא מהיר יותר של 60Hz על קונסולה אירופאית, עליכם לעקוף את נעילת האזורים הקשיחה של לוח האם.
מבחינה היסטורית, הדרך היחידה להשיג זאת הייתה באמצעות התקנת צ'יפים ל-PS1 (Modchips). צ'יפים מסוג Stealth, כמו Mayumi v4 או MM3, דורשים הלחמת חוטים ישירות ללוח האם, אך הם מציעים חוויה חלקה של הפעלת כל תוכן – הן משחקים מיבוא והן גיבויים. אם אתם מעדיפים להימנע מהלחמה, פתרונות Softmod מודרניים הם פתרון מבריק. כלים כמו Tonyhax או FreePSXBoot פועלים במלואם מתוך כרטיס זיכרון מותאם אישית. כל שעליכם לעשות הוא לחבר את כרטיס הזיכרון המוסב לחריץ 2, להפעיל משחק מקורי כדי להריץ את ה-Exploit, ולאחר מכן להחליף לדיסק המיובא שלכם כדי לשחק במהירות 60Hz מלאה.
כבלים חיוניים: קבלת התמונה הטובה ביותר בטלוויזיות מודרניות
כבל הווידאו שבו תשתמשו יכול להרים או להרוס את חוויית המשחק שלכם ב-PlayStation. הקונסולה סופקה במקור עם כבל Composite סטנדרטי בעל חיבורי RCA בצבעי צהוב, אדום ולבן. מומלץ לוותר על הכבל הזה מיד. חיבור Composite דוחס את כל נתוני הצבע והבהירות לאות בודד, מה שמביא לתמונה מטושטשת עם מריחות צבע שנראית רע הן בטלוויזיות CRT והן במסכים שטוחים מודרניים.
למרבה המזל, כל דגם של PlayStation 1 מוציא אות RGB אנלוגי מקורי. אם אתם משחקים בטלוויזיית CRT אירופאית מסורתית, רכישת כבל RGB SCART איכותי עם סיכוך ראוי היא השדרוג הטוב ביותר שתוכלו לעשות. הוא מפריד את נתוני הווידאו לערוצי אדום, ירוק וכחול טהורים, ומספק פיקסלים חדים במיוחד וצבעים עזים שגורמים למשחקי דו-ממד כמו Castlevania: Symphony of the Night להיראות מרהיב.
עבור מסכים שטוחים מודרניים, חיבור קונסולה ישנה הוא מורכב יותר, מכיוון שתצוגות מודרניות מתקשות לעבד את אות ה-240p ברזולוציה הנמוכה של ה-PS1, ולעתים קרובות מוסיפות השהיית קלט (Input lag) חמורה. כדי לתקן זאת, דרוש מכפיל שורות (Line multiplier) ייעודי. סביבות משחק מתקדמות משתמשות במכשירים כמו OSSC או RetroTINK, שלוקחים את אות ה-RGB SCART ומבצעים לו Scale מושלם ל-1080p או 4K דרך HDMI. לפתרון נגיש יותר וידידותי לתקציב בשיטת Plug-and-Play, כבל RAD2X מושך את אות ה-RGB המקורי ישירות מהקונסולה וממיר אותו בצורה בטוחה ל-HDMI ללא שיהוי בכבל פשוט אחד.
המשיכו לבנות את האוסף
עוד פריטי רטרו שנבחרו במיוחד לכתבה הזו.
המשיכו לקרוא
עוד כתבות מהבלוג של Retrobroker.
Unlocking Nostalgia: How to Start Your Own Retro Gaming Collection
מבחר קונסולות ומשחקי רטרו נוסטלגיים במדריך איסוף למתחילים
PAL מול NTSC-U מול NTSC-J: המדריך המלא לאזורי משחקי וידאו
השוואה והסבר על הבדלים בין אזורי שידור ומשחקי וידאו PAL, NTSC-U ו-NTSC-J
10 משחקי ה-PS1 המשפיעים ביותר בכל הזמנים: מבט לאחור
עשרת משחקי PS1 המשפיעים ביותר: מ-Final Fantasy VII ועד Crash Bandicoot בבלוג של RetroBroker
ממתינים למתחרים חדשים
הצטרפו ללוח המבוקשים
קבלו גישה מוקדמת ובלעדית לחידושי מלאי נדירים, פריטים מדורגים וקודי הנחה סודיים לפני כולם.
